visit counter for blogspot

קומפוסט למתקדמים

קומפוסט הוא דשן עשיר, התוצר הסופי של תהליך של פירוק חומר אורגני. תהליך הפירוק נקרא קומפוסטציה, ובמהלכו פועלת מערכת אקולוגית קטנה שחיים בה מיליוני יצורים חיים, חלקם נראים לעין וחלקם מיקרואורגניזמים, והם מפרקים את החומר האורגני לדשן איכותי

למה כדאי לעשות קומפוסט?

צמצום כמויות הפסולת הנשלחות להטמנה

רוב הפסולת בישראל עדיין מועברת להטמנה. הטמנת פסולת גורמת נזקים סביבתיים קשים: זיהום מי התהום, זיהום הקרקע, פליטת גזי חממה, זיהום אוויר, פגיעה בשטחים הפתוחים המשמשים להטמנה, פגיעה בנוף ועוד. כל אדם בישראל מייצר בממוצע 1.7 ק"ג פסולת מוצקה ליום! פסולת אורגנית היא מעל 40% ממשקל הפסולת הביתית. הפסולת האורגנית המגיעה למטמנות גורמת לרוב הנזקים הסביבתיים הנובעים מהטמנת פסולת: זיהום קרקע ומים, מפגעי ריח והתרבות מזיקים. בעצם, היא אינה חוזרת למעגל החיים. יתר על כן, פירוק הפסולת במטמנה נעשה בתנאי חוסר חמצן. בתהליך זה נוצר גז מתאן (CH4) שהוא אחד מגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ.

העשרת האדמה

הפסולת האורגנית שמקורה בקרקע היא משאב יקר ערך שעשוי לחזור אל הקרקע ולהזין צמיחה מחודשת של גידולים וצמחייה. בעשיית קומפוסט אנו מחזירים את חובנו לאדמה: האדמה מזינה אותנו ואנו מזינים אותה (עקרון ההדדיות). לקומפוסט יתרונות רבים: הוא מעלה את פוריות הקרקע, משפר את מבנה הקרקע, מוסיף לצמחים הגדלים בה חומרי הזנה המשתחררים בהדרגה ובצורה הזמינה לצמח ומגביר את כושר אחיזת המים. הוא מסייע לבניית אדמה עשירה וחיה, שגדלים בה צמחים בריאים יותר ועמידים בפני מחלות. בעשיית קומפוסט לבד אנו חוסכים כסף, שכן אין עוד צורך לקנות דשנים יקרים ממשתלות. היא מפחיתה את הצורך בדישון כימי, שמרעיל את האדמה ואת מי התהום בטווח הארוך.

חיקוי התהליך המחזורי המתקיים בטבע

בטבע אין פסולת. שאריות של יצור אחד (גללים, עלים יבשים וכו') משמשים משאב לקיומו של יצור אחר או חומר גלם בתהליך כלשהו במארג המזון, ובזכות זה מעגל החיים נמשך. עץ, למשל, משיר עלים ופירות, ואלה עוברים תהליך התפרקות טבעי והופכים לרכיבים המזינים את האדמה.

פסולת המטבח והגינה שלנו עשויה להשתלב במעגל החיים של הטבע ולהפוך ממטרד למשאב.

איך עושים קומפוסט?

חשוב מאוד לכסות את החומר האורגני בחומר יבש!

חומר יבש – פסולת גינה, עלים יבשים, רסק עץ, נסורת (ללא דבק) וגזם דשא (שלא רוסס בחומרי הדברה). אפשר מדי פעם להוסיף בין השכבות אדמה וקומפוסט מוכן. הדבר יעשיר את הערמה במיקרואורגניזמים הנחוצים.

אספקת חומר יבש

מה שמים בקומפוסט?

שמים בקומפוסט:

שאריות של פירות וירקות (את השאריות הגדולות רצוי לחתוך לחתיכות), קליפות ביצים, שאריות מזון צמחי – גם מבושל – משקעי קפה, שקיות תה, נייר טישו, תבניות ביצים מפורקות, קרעים קטנים של קרטון, נייר רגיל ונייר עיתון (לא צבעוני), אפר מדורה, כסחת דשא וכמובן חומר יבש.

לא שמים בקומפוסט:

כל חלבון מן החי: מוצרי חלב, ביצים, מוצרי בשר, דגים, עוף, עצמות – אלה עלולים לגרום לריח רע ולמשוך מזיקים. צואת כלבים וחתולים, גזם שרוסס בחומרי הדברה, ניר כרומו וקרטון צבעוני, וכמובן פלסטיק, ניילון, זכוכית, מתכת, סוללות...

עקרונות חשובים בעשיית קומפוסט

לשמור על יחס נכון של חנקן ופחמן

קומפוסט מכיל שני יסודות מרכזיים המאפשרים תהליך קומפוסטציה מאוזן: פחמן וחנקן. כמות הפסולת העשירה בפחמן צריכה להיות גדולה מעט מכמות הפסולת העשירה בחנקן.

לשמור על לחות

אין לתת ליצורים החיים בקומפוסט להתייבש. חייבים לשמור על לחות מתאימה בכל זמן התהליך. הקומפוסט צריך להיות לח למגע (כמו ספוג סחוט), אך לא רווי מים. מידת הלחות תלויה בחומרים שבקומפוסט, במזג אוויר, במיקום וביכולת הניקוז.

לשמור על אוורור כדי

לקיים חיידקים אירוביים שיבצעו את תהליך הפירוק דרוש חמצן בכמות מספקת בקומפוסט. לשם כך אפשר לערבב את הערמה מדי פעם. הערבוב עשוי גם להאיץ את תהליך הקומפוסטציה.
אפשר בהחלט להכין קומפוסט טוב גם ללא ערבוב.
כמו כן אפשר ליצור אוורור פאסיבי על ידי יצירת חורים בערמה באמצעות הכנסת צינורות.

הקומפוסט הביתי הוא ביטוי לקשר בריא בין האדם לאדמתו. הוא מלמד אותנו על מעגל החיים של הטבע ומוכיח לנו שאורח חיים מודרני ונוח לא חייב להתנגש עם הסביבה הטבעית.

רגע של עברית : קומפוסט = רקבובית. נכון שלא ידעתם?